מי אנחנו

למה כדאי לי להצטרף ל"מעצמאמא"?

במעצמאמא – הרווח כולו שלך!
כסף
חברות
מידע
ייעוץ והכוונה
חיזוק ותמיכה
אפשרות להכיר בן זוג מתאים לפרק ב'
והכל בפרטיות , אז למה לא בעצם????

אז מה זה "מעצמאמא"?

מעצמאמא - מעצמה של אימהות !!!


כבר מזמן הוכחנו אנו הנשים כי אנחנו לא רק המין היפה אלא גם המין החזק ובמיוחד כאשר אנחנו הופכות לאימהות, כשמשהו נוגע לילדים שלנו, אנחנו הופכות ללביאות ועושות כל שביכולתנו בכדי להשיג עבור ילדינו את הטוב ביותר.

כוחה של קבוצה
ברור לכולנו כי גם ללביאה חזקה ככל שתהייה ישנם רגעי משבר, נפילות, מכשולים וקשיים, כאשר היא חלק מלהקה כוחה גובר פי כמה, עוצמתה ונחישותה בולטים לעיני כל ובמקרה הצורך לביאה אחרת מהלהקה מחזקת אותה ,תומכת בה, מחליפה אותה ומשלימה אותה.

מטרתנו במעצמאמא להפוך ולהיות להקה/משפחה אחת גדולה, מעצמה אמיתית!!! של אימהות בכל גיל (צעירות , מבוגרות ואפילו סבתות) לילדים בכל גיל (קטינים, בוגרים ואף נשואים) ולתת מענה באמצעות הפורטל לכולן להעצמת והגברת הבטחון והיציבות שנפגעו והתערערו עם שינוי הסטטוס שלנו, לעזור בהתמודדות מבחינה כלכלית, רגשית ורציונאלית עם המצב הקיים ויחד לבנות לכולנו ולילדינו חיים טובים יותר ועתיד כפי שהיינו רוצות ומגיע לנו!
כי יחד אנחנו כוח!

איך נולד הרעיון למעצמאמא
 

שמי לילך, אני גרושה כ14 שנה, אמא לשני ילדים בוגרים ומדהימים והיוזמת של מעצמאמא..

.אז מאיפה זה בא ?

מהרגע שהיציבות בזוגיות התערערה והבנתי שיש סיכוי שנתגרש כל ההתנהלות בבית השתנתה, הבטחון, החברות, הביחד, הכל נעלם ובמקום שהרגש יוביל אותנו, השכל התחיל לנהל את הזוגיות ומן הסתם את המשפחה כולה... ברגע כזה זה כבר לא רק נוגע בזוגיות שלנו אלא בכל בני המשפחה, המקום שנקרא בית עם המשמעות של חום, בטחון, אהבה ותמיכה הופך להיות דירה, מקום קר יותר בו גרים יחד אבל השותפות אינה מלאה ואינה מאהבה בין מנהלי המקום,
התקופה הקשה ביותר שחוויתי הייתה כשהיינו פרודים, שום דבר לא ידוע, לא מה יהיה בינינו, מי בסביבה איתי באמת ומי נגדי, מה הצעד הבא, מה אני באמת רוצה כי הרי להיות שלמה במאת האחוזים עם החלטה כזו לעולם לא ניתן, והחשוב ביותר איך לשמור על הילדים שלא ישמעו, לא יראו ולא יפגעו...

 

לאחר התקופה המבולבלת והקשה מנשוא שהיינו פרודים (אצלי זה ארך שנה וחצי) התגרשנו, צעד שהיה כרוך בהסכם, מיליון יועצים טובים יותר וטובים פחות, ומה שהוביל אותי יותר מהכל היה לסיים כבר עם התהליך הזה ולפתוח דף חדש... ואז כשמגיעים לפתוח דף חדש מסתבר שלא הכל ורוד כפי שציפיתי וההתנהלות לא ממש פשוטה, ויתורים שעשיתי כדי להיות אחרי היו גדולים מידי, יש רגשות שצפים, החשש על נפש הילדים, המצב הכלכלי, הלבד.... השקט הזה שפתאום עוטף אותך, צניחת האדרנלין ושוב סיום תקופה והתחלה חדשה עם הרבה חוסר וודאות.

זוכרת את עצמי באחד הימים הקשים כשהייתי פרודה נוסעת סהרורית מורידה את הבן שלי בבית הספר, הקטנה על הידיים, לפתע מרחוק רואה שלט שהיה שם תמיד אבל פתאום קיבל משמעות: "מרכז למשפחה".
בלי מחשבה נכנסתי לשם, אישה מבוגרת שראתה אותי הבינה שמשהו עובר עלי, מיד הציעה כיסא, הביאה כוס מים ורק מהמבט שלה הבנתי איך אני נראית ומה מצבי, פרץ הדמעות שלי לא פסק, מיותר לציין שהיא לקחה מידיי את הקטנה שלי ורק ישבה לצידי ונתנה לי להירגע... לאחר כמה דקות שאלתי מה נותן המקום הזה? וכשהבנתי שזה לא המקום בשבילי הלכתי רגועה קצת יותר אבל עדיין מחפשת מקום שיכיל אותי, שייתן לי יציבות, תמיכה, מידע, עזרה, כל מה שמקבלים בבית ועכשיו היה חסר לי כי שלי התמוטט, כל מה שמצפים ממשפחה שהייתה לי והתפרקה, מקום שימלא לי את כל החוסר הזה, התחושה, האנושיות, חיפשתי להיות עטופה שוב, להיות חלק!

 

שנים לקח לי לעמוד על הרגליים לבד, להכיר בזה שמתחילים הכל מהתחלה במתכונת חדשה, נעשו טעויות בדרך כי לא היה מי שילווה וייתן מניסיונו, דברים לקחו זמן כי לא היה מי שיציע קיצורים, לילות ללא שינה כי לא היו פתרונות ודוגמאות מניסיון העבר של אחרים והרבה כוחות נפש התבזבזו כי לא היה מי שיתמוך מספיק.
 

משפחה חזקה (הורים ואחים) תמיד הייתה לי ועל כך מודה לבורא עולם עד היום אבל במשבר כזה גם אותם קשה לשתף בהכל, לא רוצים לצער, לא לערב יותר מידי כי בסה"כ תמיד נהיה קשורים בכל הצדדים כי יש ילדים משותפים, איך מקבלים עצות ממישהו ניטרלי שלא מעורב רגשית... אז איך לעזאזל עושים את זה נכון???

לפני מס' שנים אחותי התאלמנה ושוב חוויתי איתה תחושות דומות, בית שהתמוטט, משפחה התפרקה, שאלות "איך ממשיכים", "למי לפנות" ו"איך שומרים על הילדים"? למרות שאחותי מבוגרת ממני והילדים גדולים ראיתי כי אין הבדל כמעט בצורך להיות חלק, להיתמך, לרצות תשובות והכוונה, להרגיש שחייבים להגן על הילדים גם בהיותם בוגרים ולבנות לעצמה חיים שאחרי ....

הרבה למדתי על בשרי וגם לימודים על הנפש (רפואה משלימה) לאט ובזהירות התחשלתי, התעצמתי והתחלתי לטפל ולייעץ לאחרות...
הבנתי מה העיקר ומה התפל, במה להיאחז ומה לשחרר, איך להבחין ביניהם ואיך לתפקד ומשם צמח הרעיון, לתת את המקום הבטוח, ההכוונה, הבית, התמיכה, העזרה והיציבות ולעטוף כל אחת ואחת הנמצאת בשלב כזה או אחר בחייה...

בשביל כל זה ומתוך תחושת שליחות אמיתית יצרתי את "מעצמאמא".

אני מאמינה בכוח הנשי ובביחד ולכן מזמינה את כולכן להצטרף אלי ומחכה להתראות אתכן בפורטל, במפגשים ואירועים...ועד אז קבלו ממני חיבוק חם! 

אסיים ב"אני מאמין שלי"

יש חיים אחרי והם בהחלט יכולים להיות טובים .... אפילו יותר!

x